ספר מצוות גדול, לאוין של״ב

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 331 ספר מצוות גדול Negative Commandments 333 »

1 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו שלא נקריב דבר מן הקרבנות בחוץ רוצה לומר חוץ לעזרה וזה יקרא מעלה בחוץ, והוא אמרו יתעלה השמר לך פן תעלה עולותיך. ולשון ספרי אין לי אלא עולות שאר קדשים מנין תלמוד לומר ושם תעשה יכול לא יהיו אלא בעשה תלמוד לומר ושם תעלה, עולה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה ולומר לך מה עולה מיוחדת שהיא בעשה ולא תעשה כך כל שהוא בעשה הרי היא בלא תעשה. ואני אבאר לך הענין וזה שבעולה בא לשון אזהרה מהקריב אותה בחוץ, והוא אמרו פן תעלה, ובא בפירוש בפסוק אחר בצווי להקריב העולה בפנים, והוא אמרו יתעלה שם תעלה. וזה מצות עשה שיקריב שם העולה. במקום אשר יבחר ה' אולם שאר קדשים בא להם הצווי שיקריבו בפנים, והוא אמרו ושם תעשה ללמד שבחוץ לא תעשה. והשרש אצלנו לאו הבא מכלל עשה עשה, והוא אמרו הנה ועדיין אני אומר שאר קדשים לא יהיו אלא בעשה רוצה לומר שיהיו מי שיקריב קדשים בחוץ עובר בלאו הבא מכלל עשה לבד, ולכן אמר ושם תעלה עולותיך כדי שיגיע ההיקש ויהיו הקרבנות כעולה וכמו שהמקריב עולה בלא תעשה כך שאר הקרבנות. והעובר על לאו זה במזיד חייב כרת ושוגג חייב חטאת קבועה, ולשון הכרת בפרשת אחרי מות במעלה בחוץ כתיב אשר יעלה עולה או זבח ואל פתח אהל מועד לא הביאו ונכרת. ובספרי ונכרת האיש מעמיו עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר השמר לך פן תעלה עולותיך. ולשון גמרא זבחים דף ק"ו: כתיב עונש וכתיב אזהרה עונש ונכרת אזהרה השמר לך פן תעלה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בי"ג מזבחים. ראה אנכי, מעשה הקרבנות פי"ח:

1 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן חוּץ לָעֲזָרָה – שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת שׁוּם דָּבָר מֵהַקָּרְבָּנוֹת חוּץ לָעֲזָרָה, וְזֶה יִקָּרֵא מַעֲלֶה בַּחוּץ וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים יב יג הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם. פֵּרוּשׁ עֲלִיָּה שְׂרֵפָה. וְאָמְרוּ בְּסִפְרֵי כאן אֵין לִי אֶלָּא עוֹלוֹת, שְׁאָר קָדָשִׁים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר שם יד וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ, וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר עוֹלָה בַּעֲשֵׂה, שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר שָׁם תַּעֲלֶה, דְּמַשְׁמַע עוֹלָה לְבַד, וְכֵן הוּא גַּם כֵּן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה, דְּמַשְׁמַע עוֹלָה לְבַד, שְׁאָר קָדָשִׁים לֹא יְהוּ אֶלָּא בַּעֲשֵׂה, כְּלוֹמַר, שֶׁהַמַּקְרִיב קָדָשִׁים בַּחוּץ, לֹא יְהֵא עוֹבֵר אֶלָּא בַּעֲשֵׂה, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְשָׁם תַּעֲשֶׂה וְגוֹ', דְּמַשְׁמַע, וְשָׁם תַּעֲשֶׂה וְלֹא בַּחוּץ, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁם תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ, עוֹלָה בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ וְלוֹמַר לְךָ מָה עוֹלָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כָּךְ כָּל שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. כָּל עִנְיָנָהּ, כְּמוֹ לָאו דִּזְבִיחָה בַּחוּץ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּאַחֲרֵי מוֹת מצוה קפו.

1 ראה מצוה שלג:

1 משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן בֵּין קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה וְעוֹף בֵּין קָרְבְּנוֹת מְנָחוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיבָן בְּבֵית הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב יד "וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ". וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל אָדָם מְטַפֵּל וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה שֶׁנִּתְחַיֵּב לְהַקְרִיבָן מִחוּצָה לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב כו "קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא" וְגוֹ'. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁהוּא מְטַפֵּל בָּהֶם עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה: הַמַּקְרִיב קָרְבָּן חוּץ לָעֲזָרָה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב יג "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה". וְאִם הִקְרִיב בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יז ח "אֲשֶׁר יַעֲלֶה עלָה אוֹ זָבַח" ויקרא יז ט "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ" "וְנִכְרַת מֵעַמָּיו". בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה: וְכֵן הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱלָם אִם הָיָה מֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יז ג "אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז" וְגוֹ' ויקרא יז ד "דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת". וְאִם שָׁחַט בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה: וְהֵיכָן הִזְהִיר עַל הַשְּׁחִיטָה בַּחוּץ. בְּהֶקֵּשׁ. נֶאֱמַר דברים יב יד "שָׁם תַּעֲלֶה עלֹתֶיךָ" וְנֶאֱמַר דברים יב יד "וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ". מָה הָעֲלִיָּה בַּחוּץ שֶׁעָנַשׁ עָלֶיהָ הִזְהִיר עָלֶיהָ בְּפֵרוּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב יג "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עלֹתֶיךָ". אַף עֲשִׂיָּה שֶׁבִּכְלַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁעָנַשׁ עָלֶיהָ בְּפֵרוּשׁ הֲרֵי הוּא מֻזְהָר עָלֶיהָ. שֶׁלֹּא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר: הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים וְהֶעֱלָם בַּחוּץ חַיָּב שְׁתַּיִם. אַחַת עַל הַשְּׁחִיטָה וְאַחַת עַל הָעֲלִיָּה. שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב עַל הָעֲלִיָּה. וְכֵן אִם שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בִּפְנִים חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שְׁחִיטַת קָדָשִׁים הָרְאוּיִין לִקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ אֶחָד מֵאִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ אוֹ מֵחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת הֲרֵי זֶה פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יז ד "לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה'" וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אֶל מִשְׁכַּן ה' אֵין חַיָּבִין עָלָיו: שָׁחַט בַּחוּץ מְחֻסַּר זְמַן בְּגוּפוֹ אוֹ בַּבְּעָלִים הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי עַתָּה לָבוֹא בִּפְנִים פָּטוּר: אֵי זֶהוּ מְחֻסַּר זְמַן בְּגוּפוֹ. בְּהֵמָה בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַלֵּידָה. וְתוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן. וְאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנִּשְׁחַט אֶחָד מֵהֶם הַיּוֹם שֶׁאֵין הַשֵּׁנִי רָאוּי עַד לְמָחָר: וְאֵי זֶהוּ מְחֻסַּר זְמַן בַּבְּעָלִים. קָרְבָּן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן בְּעָלָיו לְהַקְרִיבוֹ. כֵּיצַד. הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת שֶׁשָּׁחֲטוּ חַטָּאתָם בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי סְפִירָה פְּטוּרִין. וְכֵן מְצֹרָע שֶׁשָּׁחַט חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה פָּטוּר. שֶׁעֲדַיִן לֹא נִרְאוּ בַּעֲלֵי הַקָּרְבָּנוֹת הָאֵלּוּ לְכַפָּרָה. אֲבָל אִם שָׁחֲטוּ עוֹלוֹתֵיהֶן בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה חַיָּבִין. שֶׁהָעוֹלָה דּוֹרוֹן הִיא וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם הִיא עִקַּר הַכַּפָּרָה. וְכֵן נָזִיר שֶׁשָּׁחַט חַטָּאתוֹ בַּחוּץ בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּתוֹ פָּטוּר. הִקְרִיב עוֹלָתוֹ אוֹ שְׁלָמָיו בַּחוּץ חַיָּב שֶׁהַחַטָּאת הִיא הַמְּעַכַּבְתּוֹ וְהִיא עִקַּר הַנְּזִירוּת: אָשָׁם תָּלוּי וְחַטָּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ פָּטוּר שֶׁהֲרֵי לֹא נִקְבַּע הָאִסּוּר. אָשָׁם מְצֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ חַיָּב הוֹאִיל וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ רָאוּי בִּפְנִים וְכָשֵׁר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְכָל קָרְבָּן שֶׁהוּא פָּטוּר עַל שְׁחִיטָתוֹ בַּחוּץ כָּךְ הוּא פָּטוּר עַל הַעֲלָאָתוֹ: שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁשְּׁחָטָם בַּחוּץ. אִם עַד שֶׁלֹּא הִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם חַיָּב כָּרֵת עַל שְׁנֵיהֶן הוֹאִיל וּרְאוּיִין לָבוֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם לְוִדּוּי. וְאִם אַחַר שֶׁהִתְוַדָּה פָּטוּר עַל הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם: הַשּׁוֹחֵט שְׁלָמִים בַּחוּץ קֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי הֵן מְחֻסָּרִים מַעֲשֶׂה וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ רְאוּיִין לִקָּרֵב לִפְנֵי הַשֵּׁם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח בַּחוּץ אֲפִלּוּ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ חַיָּב. שֶׁהַפֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שְׁלָמִים הוּא: בֶּהֱמַת חֻלִּין שֶׁעֻבָּרָהּ קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אָסוּר לְשָׁחֳטָהּ בַּחוּץ. וְאִם שְׁחָטָהּ אֵינוֹ לוֹקֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבוֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם: גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט בַּחוּץ חַיָּב. וּמֵאֵימָתַי הֶעֱמִידוּהָ בִּרְשׁוּתוֹ כְּדֵי לְחַיְּבוֹ עָלֶיהָ כָּרֵת. מִשָּׁעָה שֶׁהִקְדִּישָׁהּ. וְהוּא שֶׁשְּׁחָטָהּ אַחַר יֵאוּשׁ אֲבָל לִפְנֵי יֵאוּשׁ אֵינָהּ קְדוֹשָׁה: הָיְתָה הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בַּחוּץ וְצַוָּארָהּ בִּפְנִים וְשָׁחַט חַיָּב שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יז ג "אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶּבֶשׂ אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה". אֶחָד הַשּׁוֹחֵט בַּמִּקְדָּשׁ וְצַוָּארָהּ בִּפְנִים וּשְׁאָר גּוּף הַבְּהֵמָה בַּחוּץ אוֹ שֶׁהָיָה גּוּפָהּ בִּפְנִים וְצַוָּארָהּ בַּחוּץ חַיָּב עַד שֶׁתִּהְיֶה הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יז ט "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ". אֲבָל הַשּׁוֹחֵט בְּגַגּוֹ שֶׁל הֵיכָל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִזְבִיחָה כְּלָל הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בַּסַּכִּין וְשָׁחֲטוּ בַּחוּץ פְּטוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יִשְׁחַט ויקרא יז ג "אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט" אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. וְאֶחָד שֶׁשָּׁחַט בַּחוּץ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִשְׁחֹט קָדָשִׁים אֵלּוּ לַה' הֲרֵי זֶה חַיָּב שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יז ד "דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ". אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַדָּם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כַּדָּם הַנִּשְׁפָּךְ לֹא כַּקָּרְבָּן הֲרֵי זֶה חַיָּב: הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה חַיָּב הוֹאִיל וְהַשְּׁחִיטָה בַּלַּיְלָה כְּשֵׁרָה בַּחוּץ. וְכֵן אִם הֶעֱלָה בַּלַּיְלָה מִזֶּה שֶׁשָּׁחַט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה חַיָּב עַל הַעֲלָאָה. אֲבָל אִם שָׁחַט בִּפְנִים בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר. לְפִי שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אֶלָּא דָּבָר פָּסוּל שֶׁאֵין לְךָ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בַּלַּיְלָה בַּמִּקְדָּשׁ. וְכֵן אִם קִבֵּל בִּכְלִי חֹל בִּפְנִים וְזָרַק בַּחוּץ פָּטוּר: וְכֵן הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בַּחוּץ פָּטוּר. וְאִם הֶעֱלָהוּ פָּטוּר. מָלַק בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב עַל הַעֲלָאָה. שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ פָּטוּר שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִקָּרֵב. שָׁחַט אֶת הָעוֹף בַּחוּץ וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ חַיָּב שְׁתַּיִם שֶׁהַשְּׁחִיטָה בַּחוּץ כְּשֵׁרָה וַהֲרֵי הִיא כִּמְלִיקָה בִּפְנִים:

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 331 ספר מצוות גדול Negative Commandments 333 »